החלטה בתיק ת"א 294/07

הרקע לתביעות:

1.         התובעים 1 עד 5 הן ילדיו של המנוח מוחמד פאוזי דראז  (להלן "המנוח"). התובעת מס' 6 היא אלמנתו של המנוח.

2.         המנוח היה נכדה של המנוחה זריפה דראז ז"ל (להלן "זריפה" ו/או  "המנוחה זריפה").

3.         המנוחה זריפה היתה הבעלים של מקרקעין  באדמות כפר אום אלפרג' (להלן "הכפר").

 הצדדים חלוקים של השטח שהיה בבעלות המנוחה זריפה.

 4.        עד קום המדינה התגוררה המנוחה זריפה, ביחד עם בני משפחתה בכפר אום אלפרג',                כיום מושב בן עמי.

5.         בשנת 1950 שלח המפקח על נכסי נפקדים במחוז הצפון מכתב בו הודיע כי כפר אום אלפרג' נטוש ונכסי המנוחה מוקנים לאפוטרופוס על נכסי נפקדים.

6.         בפועל, מתוך מקרקעי המנוחה זריפה נתפסו סמוך לאחר קום המדינה 29.5 דונם לצורך הקמת מושב בן עמי. המנוחה זריפה המשיכה להחזיק בשטח של 15 דונם בתחומי הכפר.

7.         בשנת 1950 הגישה המנוחה זריפה, ביחד עם אחרים מתושבי כפר אום אלפרג' תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה , בת.א. 182/50. בתביעתם תבעו לבטל את הקניית המקרקעין שלהם לאפוטרופוס לנכסי נפקדים וכן לבטל את ההכרזה על הכפרים אום אלפרג' ואלנהר ככפרים נטושים.

התביעה נדחתה בפסק דין מיום 7.4.52. בפסק הדין נקבע כי היתה זו שגיאה ליישב את בן עמי בשנת 1949 תוך התעלמות מכך שתושבי הכפרים התגוררו שם. בית המשפט קבע כי על השלטונות חובה מוסרית לפצות את התושבים העותרים בנדיבות לב על ידי אדמה בסביבה.

לעתירה צורפה רשימה ובה פירוט המקרקעין שהיו בבעלות כל אחד מהעותרים בתחומי הכפר.

8.         התובעים טענו כי בשנים 1952 עד 1954 הוצעו למנוחה זריפה על ידי הפקיד המסדר מטעם האפוטרופוס, בין היתר, שטח של 8.5 דונם בחלקה 3 בגוש 18137 (להלן "חלקה 3") ושטח של  7 דונם בחלק מחלקה 4 בגוש 18144 (להלן "חלקה 4"). החלקות נמסרו לזריפה והיא החזיקה בהן , עיבדה ושתלה באדמות הנ"ל מאז ועד היום. לטענתם, הסכם חליפין לא נחתם, בגלל חששה של זריפה, אך בפועל בוצעה העיסקה והושלמה.

9.         בת.א. 294/07 טענו התובעים כי הם הבעלים של חלקה 3 ושל חלק מחלקה 4 הנ"ל וכי הם זכאים להרשם כבעלים של חלקות אלה.

בהמשך, בשל זכויות שונות בשתי החלקות - פוצל הדיון והתובעים הגישו  כתב תביעה נוסף בת.א. 46389-08-10 שעניינו החלק בחלקה 4 בלבד (כאשר בת.א. 294/07 יוחד הדיון  לחלקה 3 בלבד).

הדיון בשתי התביעות אוחד.

10.        התובעים טענו כי המנוחה זריפה העבירה לנכדה, המנוח מוחמד פאוזי דראז, במתנה ללא תמורה וכן מינתה את התובעת מס' 3 , ג'מאלאת מוחמד עקאוי (דראז) , לחתום בשמה על כל המסמכים שידרשו לצורך ההעברה וכי המנוח ציווה בצוואתו את המקרקעין שקיבל, כאמור, לתובעים מס' 1 ו- 2. לטענת התובעים הם והמנוח החזיקו במקרקעין אלה ונהגו בהם מנהג בעלים במשך כל השנים.

11.        התביעות הוגשו נגד הנתבעים כדלקמן:

הנתבעת מס' 1 -מדינת ישראל/רשות הפיתוח באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (להלן "המינהל").

הנתבע מס' 2 - מר ראפת אגא (נכד של המנוחה זריפה)